חברת השקעות בבעלות ממשלת איראן. בעלת אחזקות של 5% בחברת טיסנקרופ הגרמנית

מעורבותה ההיסטורית של איראן ב"טיסנקרופ" הייתה משמעותית ביותר. בתקופת השאה השקיעה הממשלה האיראנית ב"טיסנקרופ" יותר ממיליארד מארק (שהיה שווה אז כ-400 מיליון דולר). החברה החלה להשקיע ב"טיסנקרופ" ב-1974, וביצעה השקעה גדולה נוספת ב-1977, כשהתאגיד נקלע למשבר. כתוצאה מהשקעות אלו החזיקה טהרן בסוף שנות השבעים ב-24.9% מהחברה. בשנים ההן, יש לציין, טיסנקרופ עדיין לא החזיקה במספנה האחראית לבניית הצוללות הישראליות, אלא התמקדה בתחום הפלדה, הרכב והמעליות. החברות המרכיבות כעת את "טיסנקרופ מערכות ימיות" (TKMS) נרכשו ב-2005.

בתחילת שנות האלפיים אף ישב סגן שר הכלכלה האיראני, מוחמד-מהדי נאוואב-מוטלאע', במועצת המנהלים של החברה. אולם ב-2003, כשאיראן הוכרזה כחלק מ"ציר הרשע" על ידי הנשיא בוש, איימה וושינגטון להכניס את החברה ל"רשימה השחורה" ולא לחתום על חוזים חדשים עם "טיסנקרופ" כל עוד מעורבותה של איראן בחברה לא תצומצם. איראן החזיקה אז ב-7.8% ממניות החברה, בעל המניות השלישי בגודלו בקונצרן. 

  

על מנת לעמוד בתנאי האמריקני נאלצה "טיסנקרופ" לרכוש 17 מיליון ממניותיה של חברת ההשקעות האיראנית, ובכך להוריד את אחוזיה בחברה לכדי מתחת ל-5%. הדבר עלה ל"טיסנקרופ" ביוקר, שכן המניות נקנו במחיר כמעט כפול מהשווי שלהן והרכישה כולה הסתכמה בכ-400 מיליון אירו. לאחר הרכישה נותרה החברה האיראנית עם 4.5% מהמניות. עוד בעקבות הלחץ האמריקני נאלצה החברה להוציא את נאוואב-מוטלאע' ממועצת המנהלים. 

  

ל"טיסנקרופ" השקעות באיראן והיקף העסקאות שלה עם המדינה האיסלאמית נאמד לפני שש שנים בפחות מחצי אחוז מההכנסות (54.4 מיליארד דולרים). לפני שש שנים, עם הטלת העיצומים המשמעותיים על איראן, נאלצה "טיסנקרופ" להודיע על הקפאת כל חוזיה עם איראן. "טיסנקרופ", יצרנית הפלדה הגדולה בגרמניה, הצטרפה בכך לשורת חברות גרמניות שעשו זאת לפניה - כמו סימנס וחברת הביטוח אליאנץ. החברה מסרה שרוב עסקיה באיראן הם פרויקטים הנדסיים למפעלי בטון.

(ynet, 3.12.2016)

מונה לשר בטחון אחרי פיטורי השר בוגי יעלון שהתנגד לעסקת הצוללות וכלי השיט

ב-25.12.2016 חוקרי 433 פשטו על משרד הבטחון ואספו מידע על פרשת הצוללות.
״3 ימים לאחר כניסת אביגדור ליברמן לתפקיד שר הביטחון, הוא נפגש עם עו"ד דוד שמרון, עורך דינו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו המייצג גם את מיקי גנור נציג המספנה הגרמנית, טיסנקרופ, יצרנית הצוללות מסוג ליוויתן אותן רכשה ישראל בעסקת מליארדים. מלשכת השר ליברמן אישרו את קיום הפגישה אך אמרו כי היא עסקה בלבד " בנושאים קואליציוניים בלבד בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם תשעה ימים לפני כן".
(שי ניר, דבר1, 26.12.2016)

בתאריך 26.10.16: בקבינט המדיני-בטחוני כשר הבטחון החדש, ליברמן תומך בהסכם עם גרמניה שכולל
רכש של 3 צוללות חדשות ועוד שתי ספינות נגד צוללות. הפרויקט מאושר פה אחד. ‏[15] ‏[16]

קשרים עם דמויות מתיק כלי השיט:
מיקי גנור:
ב2011, ליברמן שר החוץ וגנור מקבל את תואר הכבוד של קונסול קפריסין בישראל. בטקס החגיגי מצולמים גנור וליברמן זה לצד זה.  בישיבת סיעתו אמר השר שפגש את גנור רק פעמיים בחייו – כמה דקות לפני הטקס, ובזמן הטקס עצמו. מעבר לזה, ציין ליברמן, הוא לא מכיר אותו.
(גיא ליברמן, ידיעות אחרונות, 24.11.2016)
מצד שני בידיעה מ2011 מסתבר ש:
״שר החוץ אביגדור ליברמן הדגיש בפני שגריר קפריסין שהעניק את התואר, את החשיבות שמייחסת מדינת ישראל לשכנה ממערב וברך אותו על המינוי שיסייע בקידום האינטרסים של קפריסין בישראל. גנור התחייב מצידו לקדם פרויקטים כלכליים ומגוונים אל מול ישראל. דגש מיוחד ניתן לפרויקטים מתחום התשתיות ופיתוח שדות הגז.״
(מירב ארד, ניוז1, 26.9.2011)

חברים: צ׳ייני, מיקי גנור - עוד מחיל הים

קשרים: יובל שטייניץ, בנימין נתניהו.
יש לו קשרים קרובים עם נתניהו, ובימים של האחרון באופוזיציה בין יוני 2007 לאפריל 2008, פגש את נתניהו לא פחות מ10 פעמים
(״שקט צוללים״ מתוך המקור של רביב דרוקר)

מינויים בעקבות קשרים:
לאחר שחרורו, ביוזמת יובל שטייניץ ידידו מונה לראש ועדת חוץ ובטחון
לאחר מכן, שטייניץ מוביל למינויו כסגן ראש המל״ל

בהמשך נתניהו ממנה את בר יוסף לראש המל״ל. ורק בעקבות החקירה שמתחילה להתפתח בעניינו, מבוטל המינוי:
9.7.2016 ידיעה בוואלה:
״נתניהו התכוון למנות במקומו של יוסי כהן, שעזב לראשות המוסד, את אבריאל בר יוסף, אך המינוי התעכב בשל בדיקה של נציבות שירות המדינה בחשד לניגוד עניינים בתפקידו הקודם במל"ל״
(טל שלו, וואלה)

עסקת הצוללות:
מגיע לגרמניה כסגן ראש המל״ל כדי לקדם את קניית הצוללת השישית (בשליחותו של רה״מ)
על פי הדיווחים, בהיותו במל"ל עשה בר יוסף ככל יכולתו לקידום עסקות כלי השיט ופנה לשם כך, בלי סמכות, לפקידים בכירים במשרד הביטחון, ובהם ראש מינהל הרכש שמואל צוקר. בהקשר זה הוזכר גם שמו של השר יובל שטייניץ, שמכיר היטב את בר יוסף ומינה אותו למזכיר ועדת החוץ והביטחון.
(יוסי מלמן מעריב, 22.7.2017).

מתנגד לעסקת הספינות והצוללות ולטענתו זו הסיבה שפוטר מתפקידו כשר הבטחון:

"״נתניהו ביקש להיפטר ממני בגלל שחסמתי את עסקת הצוללות", סיפר יעלון. "אני בקיא בפרשת 3000. לטעמי היא הייתה קו פרשת המים ביני לבין ראש הממשלה. אם הייתי מתעלם הייתי עד היום שר ביטחון - בלי קשר לאלאור אזריה או עניינים אחרים".
(אסף פוזילוב, כאן 20.6.2017)

ותקציר העניינים:
בפברואר, כשלושה חודשים לפני שהודח מתפקידו בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נודע לשר הביטחון דאז, משה יעלון, באמצעות הדלפה ממקור ממשלתי בכיר, כי נתניהו מתכוון להעביר החלטה שלפיה ישראל תרכוש שלוש צוללות חדשות לחיל הים. 

יעלון נדהם — הן מהניסיון של ראש הממשלה לעקוף אותו והן מהמהות — רכישת שלוש צוללות נוספות לחיל הים, שבידיו כבר כיום חמש צוללות הנחשבות לחדישות, וצוללת שישית, דקר שמה, אמורה להגיע ב-2018. 

יעלון ביקש שיחה דחופה עם נתניהו. כשהוא מגובה על ידי כל צמרת צה"ל, כולל הרמטכ"ל ומפקד חיל הים, הודיע יעלון לנתניהו כי חיל הים אינו זקוק לצוללות נוספות. השיחה עלתה לטונים גבוהים. יעלון נצמד לעמדתו המקורית. צוללת היא כלי הנשק הבודד היקר ביותר בצה"ל — עלותו כ–0.5 מיליארד דולר. במערכת הביטחון אמרו אתמול כי אם הסיפור הזה ייבדק על ידי גורם חיצוני, יתברר כי הוא נוגע להרבה אנשים. מחיר כל צוללת כ–2 מיליארד שקל, אחרי הנחה של כ–30% במימון — סיוע מיוחד של ממשלת גרמניה. רכישת שלוש צוללות היתה משעבדת את תקציב משרד הביטחון לרכש למספר שנים לא מבוטל. לצה"ל יש תוכניות רכש דחופות יותר, ורכש של שלוש צוללות צריך לעבור את ועדת השרים להצטיידות. לנתניהו היה ברור כי אם שר הביטחון, הרמטכ"ל וצמרת צה"ל מתנגדים למהלך, ועדת השרים להצטיידות לא תאשר אותו. הנושא ירד, לכאורה, מסדר היום של ראש הממשלה. 
במאי נכנס אביגדור ליברמן לתפקיד שר הביטחון במקום בוגי יעלון. נתניהו זיהה הזדמנות. הוא חידש את המאמצים שלו לרכוש את שלוש הצוללות. נתניהו סבר אז וסבור כיום כי יש לסיים את עסקת הצוללות עכשיו, בעידן הקנצלרית אנגלה מרקל. ב–2017 ייערכו בחירות בגרמניה, ואין כל ודאות שמרקל תיבחר לקדנציה נוספת. 

נתניהו, למרות ההסכמה האמריקאית־איראנית, עדיין נערך לאפשרות של מלחמה בין ישראל לאיראן, ולכן תומך ברכישת הצוללות. ב–26 באוקטובר אישר הקבינט המדיני־ביטחוני את הצעת נתניהו, בתמיכת ליברמן, לרכישת שלוש צוללות חדשות בגרמניה, ועוד שתי ספינות מגן לצוללות. אתמול אמר ליברמן בתגובה: "אני בעד רכישת הצוללות מגרמניה. זה נכון מאוד. היו אנשים במערכת הביטחון שהיו גם נגד כיפת ברזל".
(מוטי בסוק, דה מארקר 17.11.2016)

ראש ממשלת ישראל מזה 4 קדנציות, מהן 3 ברציפות, החל מ2009

בינואר 2010 נוסע לגרמניה לפגישה חשאית עם הקנצלרית מרקל ושם בלחיצת יד סוגר על קניית צוללת שישית לחיל הים הישראלי למרות התנגדות הרמטכ״ל אשכנזי, מפקד חיל הים צ׳ייני וצמרת צה״ל.
(פרשת הצוללות - בעל המספנה שופך אור מתוך ״המקור״ של רביב דרוקר החל מדקה 17)

הפרטת מספנות חיל הים והעברת תחזוקת הצוללות לחברת טיסנקרופ:

״כך לחץ שמרון להקים מספנה גרמנית בישראל

זו הייתה פגישה טעונה וסוערת. מצד אחד: עו"ד דוד שמרון ולקוחו מיקי גנור, נציג המספנה הגרמנית. מהצד האחר: יו"ר ההסתדרות ויו"ר ארגון עובדי צה"ל. על הפרק: חוזה אחזקה לצוללות שיכניס כסף גדול לכיסו של גנור — ויפגע בעובדי המספנה של חיל הים. "ידיעות אחרונות" חושף כיצד במכתב לעובדים תיאר יו"ר הארגון את הלחצים שהפעיל שמרון: "מדבריו הסתבר כי עדיף לעובדים לנהל מו"מ ולא לקבל תכתיב מלמעלה"

(יוסי יהושע, ווינט, 21.11.2016)


תשלום על פעילותו:
עפ״י עד המדינה מיקי גנור, שמרון אמור לקבל 20% מהעמלה שחותך גנור מרכש הצוללות כלומר כ9 מיליון דולר. עו״ד וינרוט מכחיש בשמו של שמרון.
גם במיזם הפרטת תחזוקת הספינות והצוללות והעברתו לטיסנקרופ שמרון היה אמור להיות שותף.

בשנת 1999  - יועץ של יובל שטייניץ (שכיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת)
 בשנת 2009 - ראש המטה של שטייניץ כשר האוצר -עד שנת 2013.
לאחר פרישתו מתפקיד זה מונה שרן למזכיר חברת קו צינור אילת אשקלון.[1]

בנובמבר 2014  - מנהל לשכת ראש הממשלה נתניהו (יצא לחופשה ללא תשלום מעבודתו בקצא"א כדי למלא את התפקיד).
במאי 2016 נתניהו מחליט למנות אותו למזכיר הממשלה.  באוגוסט אותה שנה הוחלט שלא יתמנה לתפקיד.[2][3] בעקבות זאת התפטר שרן וחזר לתפקידו בקצא"א.

ב-3 בספטמבר 2017 נעצר בחשד לקבלת שוחד במסגרת פרשת הצוללות

פרקליט הצמרת שמייעץ בחשאי לראש הממשלה נתניהו

פרקליט הצמרת ז'ק חן, שמייצג את אבריאל בר יוסף בפרשת הצוללות ואת שאול אלוביץ' בפרשת בזק, החל לייעץ בחשאי לראש הממשלה נתניהו בחקירותיו, כך דווח בערוץ 10 (בארץ)
(כיכר השבת 21.11.2017)

תאגיד רב-לאומי אירופי שמטהו שוכן בדויסבורג ובאסן שבגרמניה.
עפ״י עדות שר הבטחון לשעבר בוגי יעלון - נתניהו היה מעורב ישירות בביטול מכרז כלי השיט כדי שישראל תרכוש ספינות וצוללות מטיסנקרופ ללא מכרז.
(הארץ 28.1.2017)

היסטוריה בתקופת מלחמת העולם ה2:
קרופ

מעורבות בשחיתות:

תיאום מחירים

בנובמבר 2006 מצא האיחוד האירופי חמש יצרניות מעליות, בהן גם טיסנקרופ, אשמות בתיאום מחירים וניהול קרטל בתחום בנייה ואחזקה של מעליות במשך תשע שנים.[4] החברות נקנסו בסכום כולל של 1.3 מיליארד דולר, מתוכם טיסנקרופ חויבה בסכום של 629 מיליון דולר. הוועדה האירופית לתחרותיות קבעה כי החברות - Otis, Schindler, Kone, Mitsubishi וטיסנקרופ - עבדו בשיתוף פעולה להטות מכרזים, חילקו ביניהן נתחי שוק ותאמו מחירים בין השנים 1995 עד 2004. החברות לא הכחישו את הטענות בפני הוועדה ואף לא אחת מהן ביקשה שימוע.

ביולי 2012 מצאה רשות ההגבלים העסקיים הגרמנית את טיסנקרופ אשמה בתיאום מחירים וקנסה אותה בסך 103 מיליון יורו, מתוך קנס כולל של 124.5 מיליון יורו, קנס אשר הופחת לאחר שימוע ל-88 מיליון יורו.[5][6] בחקירת הרשות עלה כי החברה תאמה מחירים למסילות רכבת במשך מספר שנים והנפגעת העיקרית מתאום מחירים זה הייתה דויטשה באן, חברת הרכבת הלאומית של גרמניה. נמצא כי טיסנקרופ יצרה קרטל עם שתי חברות נוספות.

חשד לשוחד בקידום מכירת צוללות
באוגוסט 2015 דיווח העיתון הכלכלי הגרמני Handelsblatt כי תיסנקרופ ניהלה חקירה פנימית בחשד שעובדים בחברה העבירו שוחד לבעלי תפקידים כדי לקדם עסקאות למכירת צוללות. הדיווח, שצוטט בתקשורת הגרמנית ובסוכנויות הידיעות הבינלאומיות, התבסס על מסמכים פנימיים בני אלפי עמודים מתוך החקירה שהגיעו לידי העיתון, לרבות תכתובות אימייל, חוזים עם יועצים ולקוחות ודו"חות בנקאיים. 

לפי דיווח מינואר 2016 בעיתון הגרמני Kurier-Weser, שצוטט בכלי תקשורת נוספים, חברה בשם "אטלס (Atlas) אלקטרוניקה", הנמצאת בבעלות משותפת של תיסנקרופ ושל חברת איירבוס, נחשדה במתן שוחד למדינות להן מכרה ציוד צבאי, לרבות חלקי צוללות ואוניות מלחמה. בדיווח נטען כי מאז 2013 מנהלות הרשויות בגרמניה חקירה נגד החברה, בחשד למתן שוחד במיזם ביוון ולהתנהלות בלתי תקינה בפרויקט שבוצע בטורקיה. 

(ערן עזרן 24.11.2016, דה מארקר)

5% מהבעלות בידי חברה איראנית שבבעלות ממשלת איראן
(ווינט, 3.12.16)

שר האוצר ושר האנרגיה.

בהתערבותו אבריאל בר יוסף מתמנה לראש ועדת חוץ ובטחון ולאחר מכן לסגן ראש המל״ל

ראש המל״ל לשעבר, ראש המוסד דהיום.

מתווה הגז וקבלת תפקיד ראש המוסד:
מעיד בוועדת כלכלה של הכנסת שיש צורך בטחוני במתווה הגז ולכן צריך להפעיל את סעיף 52. למחרת נתניהו ממנה אותו לראש המוסד.
(העדות בועדת כלכלה)

רכב 3 צוללות בניגוד לדעת משרד הבטחון, הרמטכ״ל וצמרת צה״ל:
מספק לראש הממשלה מסמך המגבה את הצורך הבטחוני ברכישת 3 צוללות נוספות.

ב-21.10.2015 נוסע עם נתניהו לגרמניה לשכנע את הקנצלרית מרקל בצורך שלנו ברכישת הצוללות
(אריאל כהנא, nrg, 17.11.2016)

חיבורים לפרשה:
2
(מכתב שמאשר שיש צורך ברכישת 3 צוללות נוספות. נסיעה לגרמניה עם רה״מ לשכנע את מרקל)

אנשי קשר: 1
(נתניהו)

המשטרה חושדת שעורך הדין יצחק מולכו נפגש עם עד המדינה מיקי גנור ופעל לבקשתו בקידום עסקאות כלי השיט כחלק מתפקידו המדיני
(הארץ 7.11.2017)

כשליחו המיוחד של ראש הממשלה, הגיע לגרמניה לשכנע את הקנצלרית מרקל שישראל רצינית בנושא תהליך השלום (שזה היה התנאי שלה למכור לישראל עוד צוללת)
(המקור, רביב דרוקר)

בנוסף חושדים בלהב 433 שבנוסף לעסקת הצוללות, מולכו היה מעורב במיזמים אחרים שקשורים לתפקידו כיועץ מדיני של נתניהו ולא פעל לטובת המדינה
(חדשות 10 8.11.2017)

שר לשעבר בממשלת שרון. מקורב לזוג נתניהו ובעיקר לרעייה שרה.
בין השנים 2011-2012 יעץ לחברת נובל אנרג׳י בנושאי מאגר תמר.

זנדברג נחשב זה שנים לאחד ממקורביו הנאמנים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, והוא נכלל כמועמד כמעט בכל בורסת שמות לתפקיד יוקרתי מאז שנתניהו חזר ללשכת ראש הממשלה ב-2009. זנדברג, בחר בסופו של דבר להיות יו"ר קרן היסוד, תפקיד שאותו הוא ממלא כבר קרוב לשבע שנים.
(וואלה 5.9.2017)

נעצר במסגרת פרשת הצוללות וכלי השיט והוא חשוד בקבלת שוחד, תיווך לשוחד מרמה והפרת אמונים על מעורבותו במגעים בין ישראל לבין קוריאה הדרומית בנוגע לרכש של ספינות טילים. זנדברג יצג את החברה הקוריאנית בישראל בעבר, ומהחקירה עולה כי קיבל כ-100 אלף שקלים כדי לקדם את עסקיו של עד המדינה 
מיקי גנור

החשבת הכללית באוצר
אישרה את מימון רכש הספינות (שאגף תקציבים התנגד לו):

״במסגרת תפקידה היא סייעה לממן את עסקת רכישת ספינות ההגנה לאסדות הגז, למרות התנגדות אגף התקציבים באוצר, שטען שאין מקור מימוני לעסקה. עבאדי-בויאנג'ו אישרה לקחת הלוואה בסך 250 מיליון אירו כולל ריבית מבנק דיסקונט, שתשולם בשלושה תשלומים החל מ-2020. אז אמורה המדינה לשלם את הסכום מתמלוגי הגז. עסקת מימון רכש בהלוואה בנקאית היא חסרת תקדים, כי היא למעשה פורצת את מסגרת תקציב המדינה ומממנת רכש בלי מקור תקציבי. ״

(חיים לוינסון ״הארץ״ 1.3.2017)

קשר לשר הביטחון ליברמן (שתומך בעסקה)

בעלה, ד"ר אנדי בויאנג'ו, הוא מקורב לליברמן וניהל עבורו את החברה שפתח "נתיב אל המזרח קפריסין".
בואינג'ו נעצר בעבר בפרשת ליברמן אך התיק נגדו נסגר, כמו נגד שאר המעורבים בפרשה.
(חיים לוינסון ״הארץ״ 1.3.2017)

איש עסקים ישראלי, לשעבר מפקד ספינת טילים בחיל הים. הודה במתן שוחד והפך לעד מדינה בפרשת הצוללות

גנור חולק לפחות שלושה דברים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: הרצון לרכוש עוד צוללות מגרמניה, אותו עורך דין — דוד שמרון, ומקום מגורים — קיסריה. 

לפי החשד, נתניהו אישר מהלך לרכישת שלוש צוללות מגרמניה בניגוד לעמדת שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, ואנשי משרדו. כיום מתברר שהמהלך איפשר לגנור, לקוחו של שמרון — שהינו מקורבו וקרוב משפחתו של נתניהו — לגזור קופון שמן. במקביל פעלו גנור ושמרון כדי שאחזקת הצוללות תעבור מידי המספנה של חיל הים למספנה הגרמנית טיסנקרופ, שאותה מייצג גנור, עוד נדבך בעסקה שהיה שווה הון למספנות ומן הסתם גם לו.

(גיא ליברמן, ידיעות אחרונות, 18.7.2017)

מספנת חיל הים היא מספנה המהווה גוף טכני-הנדסי של זרוע הים של צה"ל. תפקיד המספנה לתחזק את כלי השיט ולדאוג לשדרוג כלי השייט בעת הצורך.[1]
[2] אחת המשימות המורכבות ביותר של המספנה היא שיפוץ מחצית החיים לצוללת, שבו מושקעים מאות אלפי שעות עבודה.[3] כמו כן, עוסקת המספנה בקליטת כלי שיט חדש לחיל הים, המיוצר בחו"ל, מתחילה בהשלמת מערכותיו במספנת חיל הים.[4] בנוסף, אחראית המספנה לתחזוק מערך השליטה ותחנות החוף של החיל. המספנה עוברת כל הזמן תהליכים של התיעלות בתפעול ומוכנות מבצעית.[5] מפקדת מספנת חיל הים ובית המלאכה העיקרי ממוקמים בנמל חיפה.

נתן מליקובסקי, בן דודו של נתניהו, נחקר ומסר עדות בפרשת טובות ההנאה (תיק 1000)

קיצבה חודשית לסיגרים:
״בן דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר במהלך חג הפסח עדות במשטרה בפרשת טובות ההנאה. נתן מיליקובסקי הגיע לפני כשבועיים לביקור בישראל, ומסר את העדות בפרשה המכונה תיק 1000 במשרדי להב 433. על עדותו של מיליקובסקי דווח בערוץ 1. על פי הדיווח, מיליקובקי התבקש למסור עדות גם בפרשת כלי השיט, המכונה תיק 3000.
(הארץ 20.4.2017)

עסקים עם טיסנקרופ:

״גור מגידו מהדסק הכלכלי של ערוץ ז  חושף, כי מיליקובסקי הוא לקוח של שמרון מזה שנים רבות. מיליקובסקי היה עד השנה שעברה מבעלי חברה אמריקנית שהייתה ספקית פלדה של טיסנקרופ.״
(ניוז1 9.3.2017)

יועמ״ש משרד הבטחון

הופעל עליו לחץ מאבריאל בר יוסף לא לרכוש את הספינות מהמספנה הגרמנית, ומדוד שמרון לא להוציא מכרז בין לאומי לרכישת הספינות
(עפ״י המקור של רביב דרוקר, החל מדקה 29)

עו״ד ושותפו של עו״ד ויינרוט.
מייצג את נתניהו בתיק 1000 הוא תיק המתנות
(תומר גנון ונעמי צורף, כלכליסט, 6.1.2017)


עמית חדד, עורך דינו של נתניהו: "עדותו של הרו לא תפיל את ראש הממשלה״
(יונה ג׳רזי, ג׳רוזלם פוסט, 15.8.2017)

ובמקביל עמית חדד מייצג את בן דודו של נתניהו, עו״ד דוד שמרון (שמייצג את מיקי גנור ואת טיסנקרופ) בחקירות שלו בפרשת הצוללות
(אבי אשכנזי, וואלה, 12.7.2017) 

סגנית ראש המל"ל לנושאי ארגון ופיתוח אסטרטגי בין השנים 2009 ל-2010.
באותה תקופה שימש בר־יוסף משנה לראש המל"ל. רוזנבאום הודחה מתפקידה במל"ל בשנת 2010 על ידי ראש המל"ל באותה העת, עוזי ארד. הסיבה להדחה, כפי שפורסם אז: פעלה בניגוד אינטרסים: בזמן ששימשה בתפקידה במל"ל, היתה גם דירקטור בשכר בחברת רפאל.
(הארץ 5.9.2017)

בערוץ 10 פורסם כי בזמן כהונתה במל"ל רוזנבאום אף ניסתה לארגן לגנור פגישה עם שגריר ישראל בגרמניה, יורם בן־זאב, שעסק ברכש הצוללת השישית באותה העת. רוזנבאום הכחישה זאת. 

על פי החשד, רוזנבאום אף פעלה לטובת גנור. לפי הפרסום בערוץ 2, היא נחקרה בחשד שהדליפה מידע מתוך ישיבות המל"ל בעניינים הקשורים לרכש הביטחוני לגנור, שייצג את התאגיד הגרמני תיסנקרופ, הבונה את הספינות והצוללות לחיל הים הישראלי. לפי הדיווח, רוזנבאום נחקרה בחשד לתיווך לשוחד, בתמורה לקבלת טובות הנאה מגנור בצורת רכישת דירה עבורה.

נחקרה באוגוסט במסגרת פרשת הצוללות בחשד שהדליפה מידע לגנור מישיבות המל"ל.
(הארץ 12.9.2017)

מפקד חיל הים לשעבר (כמפקד חיל הים בילה במועדוני חשפנות).

כמפקד חיל הים דאג להחליף את נציג טיסנקרופ בישראל, ועל פי עדותו של שייקה ברקת (בתוכנית המקור של רביב דרוקר), אמר למנכ״ל טיסנקרופ:
״אם שייקה ברקת ימשיך לייצג אתכם, אתם לא תקבלו מאיתנו שום הזמנה״

חשוד ששקיבל מגנור מאות אלפי שקלים ככספי שוחד על תפקידו במינוי גנור לנציג טיסנקרופ וטען: "קיבלתי את הכסף עבור ייעוץ שנתתי לגנור״
מיקי גנור: ״"נתתי לך כסף על העזרה שלך בפרויקט הצוללות. סיפרתי להם את הכל, תספר את האמת
(ווינט, 10.9.2017)

עפ״י שגריר ישראל בגרמניה, יורם בן זאב, צ׳ייני גילה עניין רב ורצון עז לקדם את קניית הצוללת השישית (למרות שבכתב הצטרף לגבי אשכנזי שהתנגד לרכישת הצוללת)

יוצא השייטת, מפקד חיל הים לשעבר.

במסגרת חקירת תיק 3000 נקרא לתת עדות על רכישת הצוללות
(עמית סגל, חדשות 2 8.2.2017)

כמפקד חיל הים משנה את דרישתו ומבקש ספינות גדולות יותר שיכולה רק המספנה הגרמנית (טיסנקרופ) לייצר - עפ״י עדותו של שמואל צוקר ראש מנהל רכב במשרד הבטחון בתוכנית המקור של רביב דרוקר, דקה 25 - 28)

עפ״י משה פרידמן יו״ר ארגון עובדי צה״ל, רוטברג שיתף פעולה עם הנסיון להפריט את מספנות ישראל ולהעביר את עבודת תחזוקת כלי השיט והצוללות למספנה הגרמנית
(המקור, רביב דרוקר, דקה 49:27-54)

מפקד השייטת לשעבר. זוכה עיטור המופת במלחמת יום הכיפורים.

גז טבעי:
בינואר 2012 הופיע ברוש בפני ועדת צמח מטעם איש העסקים היהודי-גרמני מייקל הרצוג, והמליץ להקים את מתקני קליטת הגז הטבעי בים ולא ביבשה (על הדרך הסביר שאין בעייה בהגנה בספינות על המתקנים)

תיק 3000:
נעצר לחקירה בתחילת ספטמבר בחשד ללקיחת שוחד והפרת אמונים.
בית המשפט מינה לו עו"ד מהסנגוריה הציבורית שטען כי אין לו כל קשר לפרשה וכי מדובר בספיח לפרשה בשל ניסיונו להקים עסק עם עד המדינה, מיקי גנור.
(אלי סניור, ווינט, 5.9.2017).

נציג חברת טיסנקרופ בישראל עד 2009

פרשת הצוללות (גם פרשת כלי השיט או פרשת הצוללות וכלי השיט), המכונה גם תיק 3000, היא חקירה פלילית המנוהלת על ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017 ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, קבלת שוחד וניגוד עניינים. הפרשה נחשפה לראשונה על ידי העיתונאי רביב דרוקר בנובמבר 2016